Dans un article précédent, nous avons expliqué pourquoi la coopération entre les agents immobiliers et les consommateurs est bonne, Après tout, cette méthode favorise l'exécution d'une transaction de vente / achat.
Donc, si cela augmente les chances d'un accord, למה השת”פ לא תמיד מתבצע בפועל?
סיבה ראשונה – פיתוי כספי שקשה לעמוד בפניו – כי מה מפתה יותר מאשר לזכות בעמלת תיווך כפולה, Du vendeur et de l'acheteur, במקום להסתפק בעמלת תיווך רק מצד אחד בעסקה?
En Israël, c'est beaucoup d'argent, לדוגמא: עסקת מכר מגורים ממוצעת באזור השרון של 3 Millions de NIS, Peut céder à un courtier 120,000 ₪ (4% – 2% מהמוכר ו-2% מהקונה), à la place de 60,000 ₪ (2% מצד אחד בעסקה). Cela le rend encore moins intéressant en apparence, כאשר המתווך משמש כסוכן נדל”ן במשרד שבו הוא צריך להעביר 50% מהעמלה לבעל המשרד (בדוגמא שנתנו פירושו אם כך עמלה לסוכן של 60,000 ₪ si reçu des deux parties, Contre 30,000 ₪ בלבד בעמלה מצד אחד).
Le cas échéant, Besoin de beaucoup de force mentale pour surmonter la tentation d'en obtenir deux fois plus, Par conséquent, tous les courtiers ne peuvent pas se le permettre, Du moins pas systématiquement.
Mais dans la vie, réaliste, tout ce qui brille n'est pas d'or. C'est-à-dire, ככל שהמתווך לא ישתף פעולה עם הקולגות שלו, Cela réduira les chances de trouver l'autre partie à un accord réussi, Alors les salaires de ceux qui ne coopèrent pas sortent à perte.
בפוסט הבא נדון בסיבות נוספות לאי קיום שת”פ למרות שזה כדאי ומשתלם.