אחת הסיבות לשימוש הנמוך יחסית בישראל בשירות של מתווכי נדל"ן, בעיקר מטעם מוכרי נכסי נדל"ן מגורים, היא חוסר ההבנה ש-:
א. תיווך נדל"ן הוא מקצוע לכל דבר ועניין.
ב. סיכויי ההצלחה של המתווך בהשגת קונה ראוי במחיר ראוי, גבוהים מזה של המוכר הפרטי.
ג. מתווך נדל"ן מורשה ומקצועי יסייע למוכר בעסקת המכר, באופן שהמחיר שישיג עבור המוכר יהיה שווה לפחות את עלות דמי התיווך שהמתווך מבקש.
ד. צינורות השיווק והפרסום שבידי המתווך מגוונים ורבים בהרבה מאלה המצויים בידי המוכר הפרטי, ולכן המתווך יוכל להגיע למאגר קונים גדול בהרבה מזה שהמוכר יוכל להגיע אליו, וע"י כך למקסם את המחיר המבוקש לנכס.
ה. כמעט תמיד לבעלים של דירה/בית יש סנטימנטים לנכס אותו הוא רוצה למכור – מתווך שזו עבודתו מתייחס לעסקה באופן מקצועי ואובייקטיבי, עובדה שמקלה משמעותית על היכולת שלו לתקשר עם קונים מכל הסוגים ועל היכולת שלו להשיג את המחיר הנדרש.
ו. מתווך נדל"ן (להבדיל מרוב נותני השירות האחרים, דוגמת עו"ד, רופא וכיו"ב) מקבל את שכר הטירחה שלו מהמוכר רק אם הוא מצליח במשימתו – לא הצליח, לא משלמים לו שקל.