למה המודל העסקי של רשתות התיווך בישראל מקשה על הזכיין הישראלי?
- תקופת הזיכיון הינה 5 שנים (התקופה ה-1), כאשר לזכיין ניתנת האופציה להאריך ל-5 שנים נוספות (התקופה ה-2) – היה והזכיין רוצה לעזוב בתוך התקופה (ה-1 או ה-2), הוא ייקנס על ידי הרשת.
- לזכיין אין say לעניין גודל אזור הזיכיון ולעניין קיום בלעדיות/היעדר בלעדיות.
- הזכיין משלם לרשת דמי זיכיון מראש לכל תקופת זיכיון (תקופות הזיכיון הן כאמור 5 שנים כ"א). בנוסף – דמי הזיכיון לא מוחזרים בשום מקרה.
- הזכיין משלם לרשת בשוטף תמלוגים בשיעור מסויים מתוך ההכנסות או סכום קבוע, ע"פ הגבוה מביניהם – המודל הזה מהווה סיכון פיננסי מהותי לזכיין.
- באחריות הזכיין ובמימונו הפעולות הראשוניות הבאות : איתור ושכירות של משרד, שיפוצו ואיבזורו המלא, וכן פרסום קיום המשרד בקרב תושבי אזור הזיכיון – ליווי הרשת בתהליך זה לא נעשה בשטח.
- בהמשך הפעילות, באחריות הזכיין ובמימונו לגייס סוכני נדל"ן, להפעילם ולפקח על עבודתם השוטפת, הכל בהתאם לשיטת העבודה ולנהלי העבודה הנהוגים ברשת, וכן לדאוג כל העת למיתוג ופרסום הן של משרד הזיכיון והן של כ"א מהסוכנים – ליווי הרשת בתהליך זה לא נעשה בשטח.
- הזכיין נדרש כאמור לגייס סוכני נדל"ן ולנהל ולפקח על פעילותם – סוכני הנדל"ן הם הכוח המניע של כל משרד תיווך, הן בישראל והן בחו"ל, ולכן איכותם וכמותם היא קריטית להצלחתו העסקית של משרד התיווך – הרשת לא קובעת את מדיניות השכר לסוכנים, והתוצאה היא כשל בנושא שימור סוכני הנדל"ן בישראל.
- ברוב רשתות התיווך בישראל, סוכן הנדל"ן לא זו בלבד שמקבל דמי הצלחה בלבד, הוא נושא בהוצאות הישירות בייצור ההכנסה שלו, ועיקרן הוצאת הרכב/האופנוע שלו, והוצאות השיווק והפרסום של הנכסים אותם הוא מנסה לשווק וכן הוצאות הפרסום והמיתוג שלו עצמו.
- הרשת מאפשרת לזכיין ולסוכנים ואף מעודדת אותם לייצג גם מוכר בבלעדיות וגם קונה באותה העסקה – אחת הרעות החולות של שיטת התיווך בישראל, שיטה אשר לא משרתת את רצון הצרכנים.
רק ב-Isra-Asset, המודל העסקי שונה בכל הפרמטרים המפורטים לעיל.